מידע נוסף

החומרים על מיזם "נישואים פרטיים כהלכה" נמצאים בתהליכי כתיבה. המידע שלהלן הוא חלקי, ומופיע כאן באופן זמני.

"נישואים פרטיים כהלכה" – מורה נבוכים 

אתם עומדים לקראת רגע חשוב בחייכם בו אתם עומדים למסד את הקשר הזוגי שלכם באמצעות טקס הנישואים. ההחלטה להתחתן היא אחת ההחלטות המשמעותיות שתקבלו בחייכם, וכמו כל החלטה משמעותית, ראוי לקבל אותה כשכל המידע בידיכם.

המאמר שלפניכם מכיל את המידע הנדרש על מסלול "נישואים כהלכה" – מהו כולל, למי הוא מתאים, מה יהיה מעמדכם החוקי כאשר תינשאו באמצעות מסלול נישואים כהלכה ועוד. מכיוון שמדובר במידע רב, הכנו לכם מעין מדריך קצר, שבסופו תשובות לשאלות הנפוצות שאתם בוודאי שואלים את עצמכם.  לאחריו יופיעו הסברים ארוכים ומפורטים על כל אחד משלבי התהליך.

ההחלטה של בני זוג להינשא היא בראש וראשונה החלטה רגשית וערכית, המבטאת את אהבתם זה לזה ואת שאיפתם לחיות חיי זוגיות ומשפחה. עם זאת, להחלטה זאת השלכות ציבוריות ומשפטיות חשובות, הבאות לידי ביטוי במהלך החיים המשותפים, ולא פחות מכך גם בעת פירוקו של הקשר הזוגי. עובדה זו נכונה ביתר שאת במדינת ישראל בה דיני המעמד האישי ודיני המשפחה מעניקים מונופול לממסד הדתי האורתודוכסי בתחום הנישואין והגירושין. מציאות זו מציבה בפני זוגות שאינם מעוניינים להינשא באמצעות ממסד זה מספר הכרעות חשובות. מסמך זה מציג תמונה כללית של החלטות אלו והשלכותיהן.

חשוב לציין שמסמך זה אינו בגדר ייעוץ משפטי ממצה, ומטרתו להציג סקירה עקרונית בלבד. זוגות הנישאים בסיוע "מבוי סתום" מוזמנים, כחלק מחבילת הנישואים, להסתייע בלשכה המשפטית של הארגון.

כיום במדינת ישראל, זוגות יהודים  מוכרים כנשואים רק אם פעלו באחת משתי דרכים – נישאו באמצעות הרבנות הראשית לישראל, או נישאו אזרחית  בחו"ל. בשתי הדרכים הנ"ל הנישואים נרשמים על ידי משרד הפנים, ומחייבים גירושין דרך הרבנות (כן, גם בנישואים אזרחיים בחו"ל, הליך הגירושין  מתבצע אך ורק דרך הרבנות). אופציה משפטית חילופית המכירה בזוגיות לא לצורך מרשם במשרד הפנים – הוא מעמד של "ידועים בציבור".

"ידועים בציבור" בישראל  נהנים ממרבית  הזכויות והחובות הניתנות לזוג נשוי. פערים מסוימים קיימים בחישוב המס, בתהליכי הסדרת המעמד של בן זוג זר, באפשרות לאימוץ תינוק בישראל וברמת הוכחה גבוהה יותר, הנדרשת להחלת שיתוף בנכסים כפי שיפורט בהמשך. החיסרון המרכזי בפתרון זה הינו הצורך בהוכחת טיב הקשר הזוגי בכל מקרה של מימוש זכויות. חיסרון נוסף, קיים אצל זוגות רבים אשר המעמד הטקסי – הלכתי של קשר הנישואים והצהרת המחויבות שבטקס חשובים להם. זוגות אלו מוצאים את עצמם עומדים בפני פתרון אחד, והוא הרבנות. עד היום.

תהליך הנישואים דרך הרבנות אינו מתאים לכל הזוגות. לעיתים הוא מתנגש עם תפיסת עולמם, ולעיתים הוא פשוט מערים קשיים מיותרים בקבלת ההיתר להינשא. תהליך הגירושים דרך הרבנות יכול להיות קשה ולא שוויוני, לרוב כלפי הנשים. הוא חושף את בני הזוג לאפשרות של סרבנות גט, לסחיטה כלכלית ורגשית ולמפגש עם מוסד מגמתי אשר אינו מייצג את כלל האוכלוסייה בישראל .

בשלב זה של הקשר, כאשר קיבלתם את ההחלטה לבנות בית וחיים משותפים יחד, המחשבה על סיום הקשר היא רחוקה, בלתי סבירה ולא נעימה. אנו מאחלים לכם נישואים ארוכים ומאושרים, אך כמו בביטוח, מוטב להתכונן מראש ולהבטיח הימנעות ממאבקים קשים, מפגיעה בבני הזוג ומסכנה של סרבנות גט וסחטנות. מיזם "נישואים כהלכה" נועד למנוע את כל הדברים הללו מחד, ומאידך לאפשר לכם נישואים כהלכה ברוח אותה אתם תבחרו.

מיזם "נישואים כהלכה" מיועד לזוגות יהודים אשר מבקשים להינשא על פי ההלכה, ברוח היהדות והמסורת, בלי פיקוח הרבנות. המשמעות של בחירה בצעד זה הינה קיום טקס קידושין בעל תוקף הלכתי לכל דבר ועניין, ללא רישום הנישואים במשרד הפנים (קיימת אפשרות להירשם לאחר הנישואים , דבר המצריך פסק דין לאישור נישואים מבית דין רבני).

מסלול נישואים כהלכה כולל שני מרכיבים. האחד הוא עריכת הסכם קדם-נישואים, והשני  חתימה על שטר התנאה והרשאה או קידושין המכילים בתוכם "תנאי בקידושין".

בדפים הבאים נסביר בדיוק את משמעות המושגים הללו ואת תוקפם המשפטי. בסופו של התהליך, בני הזוג אינם מוגדרים כנשואים על ידי מדינת ישראל ואינם נרשמים כנשואים במשרד הפנים, והם זוכים למעמד של "ידועים בציבור". בהמשך נפרט מה הם הזכויות אשר מעמד זה מקנה לכם, ואיך הוא שונה ממעמד של זוג נשוי.

חשוב להבין כי העובדה שנישואים אלו אינם נרשמים על ידי המדינה במשרד הפנים, היא זו המאפשרת שהליך הגירושין לא יתבצע דרך הרבנות, לכך מצטרפים התנאי בקידושין והסכם הנישואים (הנחתם על ידי הזוג כחלק מהתהליך) המכילים בתוכם אלמנטים אשר מגנים על שני בני הזוג מאפשרות של סרבנות גט.

לפיכך, הפתרון המוצע במסגרת "נישואים כהלכה" נותן מענה לזוגות אשר מבקשים לקיים טקס נישואים יהודי, על פי ההלכה, שוויוני והוגן, אשר מגן על שני בני הזוג מסרבנות גט ומהליך גירושין מכוער.

תהליך הנישואים בשלבים על קצה המזלג…

שלב ראשון – קבלת יעוץ, הסבר ועריכת הסכם קדם נישואים כולל עריכת תנאי בקידושין.

הייעוץ יינתן על ידי עו"ד מעמותת "מבוי סתום".

תחילת התהליך בהסכמת בני הזוג על מסלול הנישואים במסגרת "נישואים כהלכה". ההסכמה מתבצעת באמצעות טופס מוסבר ומפורט, עליו חתומים בני הזוג, ארגון מבוי סתום, ובית דין ירושלים ברשות הרב לוין.

שלב שני – בירור רווקות ולאחריו הנפקת תעודת רווקות וכשירות לנישואים על ידי בית דין ירושלים, בית דין פרטי של הרב לוין.  

בני הזוג יגיעו לבית הדין של הרב לוין ברחוב חיי אדם 28 בירושלים  ויביאו עימם תעודת זהות/לידה ועוד. (יש לבוא בלבוש מכבד).

שלב שלישי – עריכת החופה על ידי מחתן שבני הזוג יבחרו.

באם בני הזוג לא בחרו מסדר קידושין מטעמם, הזוג יוכל להיעזר בשירותו של מסדר קידושין מתוך אלו המשתפים פעולה עם מיזם "נישואים כהלכה",  בתיאום ישיר איתו.

שלב רביעי – הנפקת תעודת נישואים. – לאחר החופה והקידושין חוזרים בני הזוג אל בית הדין של הרב לוין לקבלת תעודת הנישואים.

לאחר בירור כשרות הנישואים –באמצעות הכתובה אותה יציג הזוג מול בית הדין.

אין לתעודת הנישואין מעמד משפטי לצורך רישום נישואין במשרד הפנים.

דוגמאות לתעודות הנישואים מופיעים באתר (תחת 'תעודות נישואים' בתפריט הראשי).

שלב חמישי – פרסום דבר הנישואים באינטרנט, באתר הארגון, תחת הכותרת "נישואים כהלכה".  

 עתה יש לכם בוודאי שאלות רבות, ואנו מבטיחים לענות על כולן. בינתיים, הנה תשובות קצרות לכמה מהשאלות הנפוצות ביותר. אנו מבטיחים כי כלל התשובות המפורטות והחומר הרלוונטי נמצא בהמשכה של החוברת, וכמובן שאנו זמינים לענות על כל שאלה שתעלה בהמשך.

  1. האם לנישואים הללו יש תוקף? מה המעמד שלהם מול המדינה? האם הם מזכים אותנו בכל הזכויות של זוג נשוי?

לנישואים הללו תוקף הלכתי – אלו נישואים על פי ההלכה לכל דבר ועניין. עם זאת, הם חסרי תוקף משפטי במדינת ישראל – כלומר, הזוג אינו נרשם כזוג נשוי במשרד הפנים,. המעמד המשפטי של הזוג בעקבות נישואים הוא של "ידועים בציבור" וכפוף לזכויות ולחובות של מעמד זה.

  1. הזכרתם בירור של כשרות הנישואים. האם ישנה אפשרות שבית הדין הפרטי לא יאשר לנו להינשא, או לא יאשר את הנישואים שלנו אחרי החופה?

אם שני בני הזוג יהודים, לא נשואים לאחרים ואינם פסולי חיתון (חסרי דת, כהן וגרושה), לא תהיה כל מניעה להוצאת תעודת כשרות לנישואים. מילוי של תנאי החופה (כתובה כהלכתה ועדים) יבטיח שהנישואים יאושרו. 

  1. הבנו שלפי החוק, חל איסור להינשא ולא להירשם ברבנות ובמשרד הפנים. האם נהיה חשופים לתביעה?

החוק אכן קובע כי מי שנישא שלא דרך הרבנות, או נישא ולא נרשם במשרד הפנים, ומי שמחתן זוג כזה שלא במסגרת הרבנות דינו עד שנתיים מאסר. השתתפות במיזם "נישואים כהלכה" אכן טומנת בחובה סיכון מסוים, אם כי עד כה המדינה לא הגישה כתבי אישום נגד זוגות שבחרו בפתרונות מסוג זה. אנו מאמינים כי השתתפות במיזם הינה חלק בתהליך רחב יותר של שינוי היחס לנושא הנישואים בישראל. כמו כן, לפי הפרשנות של הצוות המשפטי של המיזם, רק מי שהוסמך מטעם הרבנות ומחתן מחוצה לה חשוף לתביעה.

  1. מהו הסכם טרום-הנישואים? מה הוא נותן לנו, ומה התוקף המשפטי שלו?

הסכם זה הינו הסכם שנחתם בין שני בני הזוג ונוגע להתחייבותם המשפטית זה לזו, כאשר עיקרו קביעת סנקציות כלכליות במקרה של ניסיונות לסרבנות גט. הסבר מפורט ודוגמה להסכם שכזה תוכלו למצוא בהמשך החוברת.

  1. חשוב לנו שהטקס יהיה שוויוני ולפי האופי והערכים שלנו. עד כמה נוכל לקחת חלק בעיצוב הטקס? בקריאת הברכות?

עיצוב הטקס והתכנים נתונים לשיקול דעתו המלא של הזוג. עם זאת, על מנת שהנישואים יחשבו ככשרים, נדרשת קיומה של כתובה כהלכתה  ושני עדים, גברים שאינם מחללי שבת. הזוג יכול לבחור בעצמו את זהות המחתן או המחתנת שלו (אשר אינו חייב להיות דתי או בעל הסמכה רבנית) ולבנות טקס על פי תפיסת עולמו.